כשהילדים שלי היו קטנים, אחד המשחקים האהובים עלינו היה "מה הכי אוהבים".
שחקנו בו אינספור פעמים וגם היום אנחנו מתפתים בקלות ... "איזה נעליים את הכי אוהבת",
"איזה חיה הכי חמודה", "איזה יום בשבוע הכי כיפי" ...
מאחורי המשחק הזה עמדה כמובן ההזדמנות ללמוד מונחים חדשים, לתת שמות לעצמים,
לפתח טעם אישי ואפילו להתמודד עם סדר עדיפויות (תנסו בבית ...)
 |
| לא עוצרת באדום ... |
חשבתי על זה שוב לאחרונה כששאלתי את עצמי איזה צבע אני הכי אוהבת.
כבר למדתי כמה מונחים ושמות, ויש לי אפילו טעם אישי אבל אין סיכוי בעולם שאצליח לדרג את הצבעים באיזשהו סדר עדיפות. אני אוהבת הכל ! גם וגם וגם.
כחול וירוק ולבן וסגול ... ולא עוצרת באדום. כל אחד לחוד וכולם ביחד.
תלוי ביום, במזג-אויר, בטקסטורה, במצב-רוח, במקום, בבד, בגודל (הגודל כן קובע !) ... ובעצם לא תלוי בכלום. סתם תחושת בטן בלי הסברים.
אני גם מרשה לעצמי לשדך לדמויות ולחפצים צבעים בלתי רלבנטיים בעליל.
אין חוקים. אין הגבלות. אין פוליטיקלי קורקט. אני קובעת ! אבל כולם מרויחים ... וזה מה שיפה במשחק הזה - כדי שמישהו ירוויח אף אחד לא צריך להפסיד ... (:
כריות לילדים (למכירה) -
אפליקציות ורקמת יד על כתנת וינטאג' :
 |
| חינוך לנקיון ... |
 |
אין חוקים, אבל יש שויון ! כביסה בשניים ... |
 |
| עוד באותו סגנון |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה